למה מפרעה ביקשו רק שלושה ימים, וממך רבע שעה בהלכה? | פרשת ראה

בשבת הקרובה, בין קריאת התורה למוסף, הגבאי יעמוד ויכריז: “ראש חודש אלול יהיה ביום חמישי וביום שישי.”
אתה תענה אמן עם כולם, ומשהו בבטן יתהפך קצת.
כי אתה כבר יודע איך זה נגמר. גם בשנה שעברה קיבלת החלטה. היא החזיקה שבועיים.

השבוע קוראים את פרשת ראה, והיא נפתחת במשפט הכי אופטימי בתורה:

הרמב”ם, בהלכות תשובה, בונה על הפסוק הזה את כל הבניין: “ודבר זה עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצווה”. ובאותו פרק הוא כותב משפט שקשה לבלוע: “כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבנו”.

אתה קורא ואומר, יפה מאוד. אבל אני מכיר את עצמי.
אני לא הולך להיות משה רבנו. אני הולך להיות אני, עם אותו לוח זמנים, אותה עייפות ואותו טלפון שלא מפסיק.
אז על איזו בחירה מדובר כאן בדיוק?

למה הקב”ה ביקש מפרעה רק שלושה ימים

יש שאלה ישנה שהאלשיך הקדוש שואל, והתשובה שלו עונה על זה ישירות.
כשהקב”ה שולח את משה אל פרעה, מה הוא מבקש ממנו? לא את החירות. “נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר”. שלושה ימים, ואז חוזרים.
למה? למה לא לדרוש מיד את השחרור המלא?

עונה האלשיך: אילו הייתי דורש שחרור לתמיד, סירובו של פרעה לא היה מצדיק את כל המכות. בלשונו, “לא יִפלא שימאן להפסיד שישים ריבוא עבדים כאחד לעולם”. אף מלך בעולם לא היה מוותר על זה. זו כבר לא בחירה, זו גזירה.
לכן הבקשה נמדדה בדיוק לפי מה שהוא כן מסוגל לתת. שלושה ימים.
ומי שמסרב אפילו לזה, גילה שהבעיה שלו איננה היכולת.

הקב”ה לא ביקש מפרעה להשתנות. הוא ביקש ממנו לזוז.

התניא: המידה איננה גודל המעשה, אלא גודל המלחמה

ואם ככה מבקשים מפרעה, שווה לחשוב מה מבקשים ממך.
בעל התניא כותב בפרק ל’ שהמידה איננה גודל המעשה, אלא גודל המלחמה: “צריך כל אדם, לפי מה שהוא מקומו ומדרגתו בעבודת ה’, לשקול ולבחון בעצמו”. ומעל זה הוא מעמיד את דברי חז”ל, “אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו”.

את הכלל הזה כולנו מכירים כלפי אחרים. כמעט אף אחד לא מפעיל אותו על עצמו.
אתה מודד את עצמך מול מי שיושב בכולל משמונה עד שתיים. אבל אתה לא במקומו.
רבע שעה של אדם שחזר מהעבודה בשמונה וחצי, אחרי אמבטיות והשכבה, איננה רבע השעה שלו. זו מלחמה אחרת לגמרי.

שלושת הימים שלך: עוד קצת בכל יום, וכך נראים לימודי רבנות מהבית

אז הנה שלושת הימים שלך: ללמוד עוד קצת בהלכה כל יום, יום אחרי יום.
לא קפיצה אחת גדולה, ולא שעתיים שאין לך. התקדמות קטנה שחוזרת בכל ערב, ומצטברת.
עד שנושא שלם בהלכה נסגר, ואתה יודע אותו.
זה מה שיש לך, וזה בדיוק מה שמבקשים ממך.

זו בדיוק הנקודה שעליה בנויים לימודי רבנות מהבית. לא לפנות שעתיים שאין לך, אלא לפתוח סוגיה תחומה בהלכה בזמן שכן קיים אצלך, בכל מקום ובכל זמן, ולהתקדם בה עוד קצת בכל יום. יום אחרי יום זה מצטבר לנושא שלם, ולידיעה שעומדת במבחני רבנות.

ויש כאן עוד דבר יפה. בכתבי האר”י מובא שאלול הוא ראשי תיבות של “אִנָּה לְיָדוֹ וְשַׂמְתִּי לְךָ”, הפסוק של ערי המקלט.
כלומר, אלול הוא עיר מקלט. לא במקום, בזמן.
עשרים ותשעה ימים תחומים. לא כל החיים.
וזו בדיוק הסיבה שזה מחזיק. אדם נשבר מול מאבק בלי סוף, ועומד יפה מול יעד עם תאריך.

והמשנה באבות מוסיפה את החצי השני: “רבי נהוראי אומר, הוי גולה למקום תורה”.
מקלט בזמן, ומקלט במקום. מסגרת שמחזיקה אותך גם ביום שההחלטה נגמרת.

מבצע קיץ לקראת אלול: 25 מקומות

מחכה לך כאן שיעור לדוגמה בהלכה, שיעור אחד שמראה איך רבע שעה בערב נראית באמת. ולצידו חוברת לימוד לדוגמה, שתראה בעיניים איך נראה נושא שלם כשהוא בנוי לקטעים יומיים.

לצפייה בשיעור לדוגמה
להורדת חוברת לדוגמה

לשיחת ייעוץ אישית ללא עלות: 054-2390375

על מכון יגדיל תורה

משה רבנו לא ביקש מפרעה להשתנות, הוא ביקש ממנו לזוז. בדיוק על ההנחה הזאת בנוי מכון יגדיל תורה. אנחנו לא מבקשים ממך לעזוב את העבודה ולהיכנס לכולל, אלא ללמוד עוד קצת בכל ערב, ולהצטבר משם עד סיום נושא שלם.

המכון מלווה בעלי בתים עובדים בלימודי רבנות מהבית, בכל מקום ובכל זמן, עד מבחני רבנות וסמיכה לרבנות. הלימוד בנוי משיעור יומי קצר, חוברת מסודרת לכל סימן וליווי אישי של רב שמלווה אותך בדרך. ששת נושאי הרבנות נלמדים בסדר בנוי: שבת, נידה, איסור והיתר, חופה וקידושין, עירובין ואבלות.

בראש המכון עומד הרב מאור תורג’מן, בעל תעודת יורה יורה, עם עשר שנים של ניסיון בהוראת לימודי הרבנות, שליווה מעל 2,600 לומדים להצלחה במבחני הרבנות, ושימש את כותבי מבחני הרבנות הראשית לישראל.

שאלה על הלימוד או על המבצע? אפשר להשיב במייל חוזר או בהודעת וואטסאפ, ורב מהמכון יחזור אליך. 054-2390375