גיליון 182 · פרשת דברים | העלון השבועי של לומדי הרבנות בישראל · מכון יגדיל תורה
תתחיל לדעת.
שולחן שבת.
הזמירות נגמרו, והבן מסתכל עליך ושואל שאלה פשוטה בהלכה. “אבא, מותר?”
ואתה יודע בערך. אתה מרגיש את התשובה. אבל לענות בביטחון, באמת לדעת? זה כבר משהו אחר.
אז אתה אומר: “שאלה יפה. בוא נשאל את הרב.” והיית כל כך רוצה לענות בעצמך.
מצד אחד אתה באמת רוצה להבין בעצמך. לפתוח ספר ולדעת.
ומצד שני לוחש הקול ההוא: “זה לא אתה. לא נולדת עם הראש הזה. יש כאלה שיודעים ויש כאלה ששומעים, ואתה כבר מזמן בצד ששומע.”
עכשיו בוא נראה איך פותחת פרשת דברים. שים לב איך נפתחים ספרי התורה.
“בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים”. הקב”ה עושה, האדם צופה.
“וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה”. הקב”ה קורא, משה מקשיב.
“וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר”. הקב”ה מדבר, משה שומע.
ארבעה ספרים. בכולם קול אחד מדבר, והאדם מאזין. ואז מגיע הספר החמישי, ופתאום הכל מתהפך:
“אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל”
לא “וידבר ה'”. משה. האדם. הוא זה שמדבר.
התורה עצמה קוראת לספר הזה “משנה תורה”, וחכמינו לימדו שמשה אמרוֹ “מפי עצמו”. הנביא נחמיה קורא לו בפשטות “ספר משה”.
האברבנל, בפתיחתו לספר דברים, עומד המום. איך יתכן שספר שאדם אמר מפי עצמו הוא חלק מתורת ה’, ספר שאם חסרה בו אות אחת כל התורה כולה פסולה?
והתשובה היא הלב של הכל. כי זו בדיוק התכלית. הקב”ה לא רוצה מאזינים. הוא רוצה מדברים. לא תלמידים, מנהיגים. ארבעת הספרים הראשונים הכשירו אותך לרגע הזה: שבו תפסיק רק לשמוע את דבר ה’, ותתחיל לומר אותו בעצמך.
ותשים לב מתי זה קרה למשה. הפנים שלו קרנו, “קָרַן עוֹר פָּנָיו”, לא כשירד עם הלוחות הראשונות, מעשה ידי אלוקים. אלא כשירד עם הלוחות השניות. אלה שהוא בעצמו פָּסַל וחָצַב, אחרי שהחליט, אחרי ששבר.
האור לא בא כשקיבל.
האור בא כשהתחיל לתת.
ואל תגיד “זה משה, זה לא אני”. אותו משה, שנעשה בעל “ספר הדברים”, הוא זה שבתחילת דרכו אמר על עצמו “לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי”. כבד פה וכבד לשון. מי שלא ידע לדבר, נעשה האיש של המילים. היכולת להיות “מדבר” היא לא כישרון שנולדים איתו. היא תהליך. שלב אחרי שלב.
אחד מהלומדים שלנו סיים איסור והיתר בתוך שנה. אחר סיים הלכות חופה וקידושין בתוך חמישה חודשים. שניהם בעלי בתים עובדים, בין העבודה לבית. הם לא נולדו “עם הראש”. הם פשוט הפסיקו רק לשמוע, והתחילו ללמוד. 25 דקות ביום. לימודי רבנות מהבית, בכל מקום ובכל זמן.
זה בשביל הרגע שבשולחן שבת הבן ישאל “אבא, מותר?”, ותהיה לך תשובה משלך. כזו שאתה אומר בביטחון, כי אתה יודע.
שאלה לשבוע
אם הקב”ה נתן לך ספר שלם בתורה שאדם אמר, כדי ללמד אותך שגם אתה נבראת להיות מדבר ולא רק מאזין, מה באמת אומר לך שאתה “רק שומע”?
מחכה לך כאן שיעור לדוגמה, טעימה מלהיות זה שלומד, לא רק זה ששומע. ואם תרצה לבדוק יחד איתנו איפה הכי נכון לך להתחיל, מחכה לך שיחת ייעוץ אישית ללא עלות.
לצפייה בשיעור לדוגמה
להורדת חוברת לדוגמה
שיחת ייעוץ אישית ללא עלות
054-2390375
בברכה, צוות מכון יגדיל תורה
נ.ב.
יש כאן דבר הלכתי מרתק. את הקללות שבפרשת בחוקותי קוראים ברצף אחד, בלי להפסיק בין עולה לעולה, כי הן נאמרו “מפי הגבורה”. אבל את הקללות שבספר דברים מותר לחלק בין כמה עולים, “לפי שמשה מפי עצמו אמרן” (מגילה ל”א, שולחן ערוך או”ח תכ”ח). אפילו ההלכה מבחינה בין מה שרק שמעת, למה שאתה אומר בעצמך. רוצה להתחיל להיות זה שאומר? שלח לנו וואטסאפ, ורב מהמכון יחזור אליך.
מכון יגדיל תורה · לימודי רבנות מהבית · 25 דקות ביום · 054-2390375
