השו”ע כתב שמותר לסחוט לימונים בשבת (מג”א (ח) מכיון שאין דרך לסחטן לצורך משקה אלא לצורך אוכל דינם כשאר פירות, וגם אם סוחטים לתוך משקה אין הדרך לשתותו לבדו, משא”כ בשלקות לקמן שיש להחמיר שלא לסוחטן לתוך משקה, מכיון שאפשר לשתותו לבדו). וכן פסק החזו”ע (ח”ד עמ’ קלד).

עוד כתב המ”ב שלפי הטעמים הנ”ל בזמן הזה שידוע שממלאים חביות למאות לשתות צע”ג אם מותר לסחוט בשבת לתוך משקה, שאפשר שדינם כתותים ורימונים כיון שדרך לסחטן בכלים בפני עצמם ועל כן צריך לזהר שיסחוט מקודם על הסוכר בפני עצמו שהוי כמשקה הבא לאוכל וכן לסחטו לבשל ועל גבי האוכל פשוט שמותר וכן דעת הבן איש חי (יתרו ס”ה) וכן כתב המנוחת אהבה (ח”ב פ”ו סי”א).

והט”ז (ה) כתב שה”ה לתפוחים שמותר למתקם מכיון שבמקומו לא היו שותים מיץ תפוחים כלל, ולכן אף המיץ היוצא מהם מותר לשתותו. (והט”ז לשיטתו בס”ק א, שאסר לסחוט אפילו שאר פירות לצורך משקה).

והחזו”א (או”ח סימן נב ס”ק יט) כתב שנתינת חתיכת לימון לתוך כוס תה כדי שיצא ממנו מיץ לתוך התה מותר מכיון שהמיץ היוצא מהלימון זב מאליו ואין לאוסרו מדין משקים שיזובו מכיון שהוא בטל בתוך המים וכן דעת המנוחת אהבה (ח”ב פ”ו סי”א).