הדמיון ככוח רוחני
הקדמה
העולם “המבוגר”, אשר בוחן את המציאות עפ”י אמות מידה שכלתניות, נוטה לזלזל בכוח הדמיון. פעמים רבות נתייחס אל כוח הדמיון, אף בצורה בלתי מודעת כאל כוח ילדותי השייך לתקופות מוקדמות יותר בחיים האנושיים. כך, על פי רוב ייתפס כוח הדמיון כמשויך אל ילדים רכים בלבד, או אל אלו אשר מסיבה כזו או אחרת מנותקים מהמציאות האמתית אשר מתרחשת בפועל.
נבקש לעצור מעט ולברר האם כוח הדמיון הוא דבר ילדותי גרידא כפי שסוברת התפיסה הרווחת שהצגנו לעיל, או שמא יכול הוא לשמש בתפקיד חשוב ומהפכני בעולמו של עובד ה’:
א. הגדרת כח הדמיון
ראשית כל, נבקש לעמוד מעט על הגדרתו המדויקת של כוח הדמיון, או כפי שהוא מופיע בלשונו של הרמב”ם ושאר חכמי ישראל לאורך הדורות- “כוח המדמה”. לשם כך נעיין מעט בדבריו הנפלאים של הרמב”ם בספרו “שמונה פרקים” (פרק א’) אשר מגדירים בצורה מדויקת להפליא מהו “כוח הדמיון”
“והחלק המדמה, הוא הכוח אשר יזכור רשמי המוחשים אחר העלמם מקרבת החושים אשר השיגום. וירכיב קצתם, ויפריד קצתם מקצתם. ולזה ירכיב הכוח הזה מן העניינים אשר השיגם עניינים שלא ישיגם כלל, ואי אפשר להשיגם. כמו שידמה האדם ספינת ברזל תשוט באוויר,ובן אדם שראשו בשמים ורגליו בארץ; ובעל חי – באלף עיניים, על דרך משל – והרבה מאלו הנמנעות ירכיבם הכוח המדמה וימציאם בדמיון”
ניתן לראות מתוך דבריו הנפלאים של הרמב”ם, שכוח הדמיון הוא יכולת אשר גנוזה בתוך אישיותו של כל אדם ואדם, הן בעת ילדותו והן בעת בגרותו. בשלב הראשוני האדם נפגש עם המציאות, ונחשף לחלקיה השונים. הרשמים אשר נקלטו בחושיו בעת היפגשו עם מציאויות חייו, נחקקות בקרבו ע”י כוח הזיכרון, ונטמעות בתוככי אישיותו. בשלב הבא, כוח הדמיון יפעל באדם בצורה מתקדמת ועליונה יותר, הוא ייצור על בסיס הרשמים המוחשים, תרכובות מחשבתיות חדשות אשר נבנות על בסיס זיכרונותיו השונים ממפגשיו עם המציאות. ע”י כוח זה, יוכל האדם להיפגש עם מציאות אשר איננה עולה בקנה אחד עם ההשגה החושית, שבאמצעותה בד”כ משיגים אנו את העולם הנגלה ואת מוחשיו השונים.
ב. שימוש בכוח הדמיון לטוב או לרע:
על מנת לעמוד על הסכנה העיקרית שבאה לצד נפלאותיו של כח הדמיון צריכים אנו להגדיר הגדרה יסודית וחשובה. באמצעות כח הדמיון, יכול האדם להתבונן ולהשקיף במציאות אשר איננה נמצאית בפועל באופן מוחש במציאות. דבר נוסף וחשוב הוא שהדמיונות שהאדם מדמיין הינם פועל יוצא של עולמו הפנימי. במידה והאדם יהיה חומרי וגס, אשר כל מעייניו ורצונותיו סובבים סביב חיי נהנתנות וחומריות גסה, ממילא גם דמיונותיו וחלומות ישרתו את מגמת חייו החומרית. ייתכן ויהיו אלה דמיונות תאוותניות שיפקדו את עולמו חדשים לבקרים, או שמא יהיו אלה דמיונות שונים אשר אינם עולים בקנה אחד עם עולמה של התורה והקדושה. כללו של דבר במידה ויהיה האדם חומרי וגס, גם כוח הדמיון שלו יתרכז בדברים נמוכים ושפלים. אלא שלצד הסכנות השפלות הללו, כוח הדמיון מביא עמו גם מתנות אדירות ויכולות רוחנית עוצמתיות. במידה וחייו של האדם יסבבו סביב ממדי הקדושה של המציאות, דהיינו שיהיה האדם בן תורה אמתי החפץ בהופעת חיי הקודש במציאות, ממילא יצייר הוא בעיני דמיונו מציאויות רוחניות עליונות ונישאות, אשר יבססו במוחו רבדים עמוקים ונסתרים של המציאות, אשר אינם נקלטים כלל בחושים הגשמיים שלנו. נעמוד מעט על הדברים.
ג. "החלומות הגדולים"
אכן, ע”י כוחו המופלא של הדמיון יכול האדם להתרומם אל מעלות רוחניות עליונות מאד. כפי שעולה בצורה נפלאה מדבריו המרתקים של הרב קוק זצ”ל (אורות הקודש א’, נג’):
“החלומות הגדולים יסוד העולם הם. המדרגות שונות הן. חולמים הם הנביאים, בחלום אדבר בו. חולמים הם המשוררים בהקיץ, חולמים בעלי המחשבה הגדולים לתקון העולם. חולמים אנו כולנו בשוב ד’ את שיבת ציון.”
בדברים הנפלאים הללו, מזכיר הרב זצ”ל את “החלומות” חשוב לציין שחלומות אין פירושם “מיצג לילה” בלבד. חלום הוא הופעה מסוימת של כוח הדמיון. ייתכן ואכן יופיע החלום בעת שנת הלילה העריבה, אולם אין זה מחייב כלל, שכן ישנה אפשרות לחלום ולדמיין גם בעת היקיצה מלאה.
בתוך הדברים, עומד הרב על ארבעה מדרגות של דמיונות מקודשים, אשר באמצעותם נחשף האדם אל ממדים נשגבים של קדושה עליונה אשר אינם יכולים להיקלט בחושיו המגושמים. נסקור בקצרה את המדרגות הללו, החל מהמדרגה הנמוכה ביותר ועד למדרגה העליונה והנישאה השמורה לאנשים קודש עליונים:
המדרגה הראשונה היא חלומו הכמוס של כל יהודי באשר הוא “בשוב ה’ שיבת ציון”. במשך שנות גלות רבות, מחשבה חרישית אחת פעמה בלב יהודי הגולה לשוב אל ארץ הקודש, “לבנות ולהיבנות”. המחשבה על כהני ה’ אשר משמשים בעבודתם הקדושה ועל שירת הלויים העריבה, הסעירה את רוחם והציפה את תפילותיהם החרישיות. מחשבה שכזו, אף היא פועלת ומופיעה ע”י כוח הדמיון, אשר באמצעותו גם בלב המרה, יכול כל יהודי לדמיין את המציאות השלימה ולכסוף אליה.
המדריגה השנייה היא מדרגה גבוהה יותר מקודמתה, והיא מדרגתם של בעלי המחשבה הגדולים לתיקון העולם. ישנם אנשים עליונים וטהורים, אשר מסוגלים להתבונן באידאל העליון של המציאות. יכולים הם להתרומם בעני רוחם אל המציאות המתוקנת אשר אליה שואפים אנו בסתר ליבנו, ולצייר אותה מכוח דמיונם בצורה מוחשית ונפלאה. האנשים הגדולים הללו, יכולים הם לחשוף את המציאות הגשמית כולה, אל מדרגות נפלאות ועליונות של תיקון, והכל באמצעות כוח הדמיון.
המדרגה השלישית היא מדרגתם של המשוררים הדגולים, כדוגמת דוד מלך ישראל. ביכולתם של האנשים הנפלאים הללו, ליצור באמצעות כוח הדמיון יצירות מופלאות אשר מביטות הן בצורה מוחשית וחזקה אל מציאות עליונה ונפלאה.
המדרגה הרביעית והגבוהה ביותר היא מדרגתם המופלאה של נביאי עמנו. הנביאים, מסוגלים הם לקבל מסרים ישירים עפ”י רמתם הרוחנית, מקוב”ה ושכינתיה. באמצעות כוח הדמיון הטהור שלהם, מסוגלים הם להיחשף אל ממדי קדושה אדים מאין כמותם, ולהפיק מהם דרכי התנהגות ותוצרים מחשבתיים עבור האומה כולה.
כללו של דבר, ככל שהאדם יהיה רוחני, עליון וטהור יותר, כך ממילא גם כוח הדמיון שלו יילך ויתרומם ויחשוף אותו אל עולמות עליונים ועמוקים בתוך הוויית המציאות. הדמיון יכול לרומם את האדם אל קדושה עילאה שאיננה נקלטת בחושים הגשמיים.
ד. לסיכום
כוח הדמיון איננו רק כוח השמור לשלבים מוקדמים בחיי המין האנושי, אלא ביכולתו לסייע לאדם להתרומם אל התבוננות עליונה במציאות נשגבה אשר איננה נקלטת בחושיו הגשמיים. אולם על מנת להשתמש בצורה נכונה ומועילה בכוח הדמיון, צריכים אנו לחזק ולפתח את עולמנו הרוחני ואת אחיזתנו בקודש.
שנזכה להעפיל אל דמיונות נפלאים ונשגבים.
