האם מותר לאסוף סוכריות ופירות בשבת?
שאלה מעשית- פתרון מבחני רבנות
אסיפת סוכריות ופירות בשבת
מבחני רבנות
איסוף סוכריות ופירות בשבת
שבת דף עג עמוד ב
אמר רבא: האי מאן דכניף מילחא ממלחתא (שצבר מלח ממשרפות מים, שממשיך לתוכו מים מן הים והחמה שורפתן והן נעשין מלח ואותו חריץ קרי מילחתא) – חייב משום מעמר. אביי אמר: אין עימור אלא בגידולי קרקע.
הרמב”ם והרא”ש והטור פסקו כאביי.
והטור הבין שאף שאין זה גידולי קרקע אם זהו מקום גידולו ישנו איסור דרבנן, והב”י כתב שנכון הוא שלא לחלק כ”כ בין אביי לרבא.
והקשה העולת שבת איך פסקו כאביי לגבי רבא, שקיימא לן אבי ורבא הלכה כרבא חוץ מיעל קגם, והביא המג”א שבאמת הרא”ש והרמב”ם (מ”מ) גרסו רבה. שרבא עצמו לגבי דישה אמר “שאין דישה אלא בגידולי קרקע” ואין סברא לחלק בין דישה לעימור, שכולם נלמדים מהמשכן.
אמנם העולת שבת תירץ שהע’ מיעל קגם הכוונה לעימור, והמג”א לא קיבל זאת שהרי בבא קמא עב: מבואר שהכוונה לעד זומם.
שבת דף עג עמוד ב
אמר רבא: האי מאן דכניף מילחא ממלחתא (שצבר מלח ממשרפות מים, שממשיך לתוכו מים מן הים והחמה שורפתן והן נעשין מלח ואותו חריץ קרי מילחתא) – חייב משום מעמר. אביי אמר: אין עימור אלא בגידולי קרקע.
הרמב”ם והרא”ש והטור פסקו כאביי.
והטור הבין שאף שאין זה גידולי קרקע אם זהו מקום גידולו ישנו איסור דרבנן, והב”י כתב שנכון הוא שלא לחלק כ”כ בין אביי לרבא.
והקשה העולת שבת איך פסקו כאביי לגבי רבא, שקיימא לן אבי ורבא הלכה כרבא חוץ מיעל קגם, והביא המג”א שבאמת הרא”ש והרמב”ם (מ”מ) גרסו רבה[1]. שרבא עצמו לגבי דישה אמר “שאין דישה אלא בגידולי קרקע” ואין סברא לחלק בין דישה לעימור, שכולם נלמדים מהמשכן.
עוז והדר שביארו שבכל הש”ס שמוזכרים אביי ורבא אביי מופיע לפני, ומכיון שכאן רבא מופיע לפני, יש לגרוס רבה.
אמנם העולת שבת תירץ שהע’ מיעל קגם הכוונה לעימור, והמג”א לא קיבל זאת שהרי בבא קמא עב: מבואר שהכוונה לעד זומם.
ואולי אפשר לתרץ שמה שכתבה הגמרא יעל קגם לא רק לומר שע’ הכוונה לעד זומם, אלא ה”ה לעימור.
פסיקת הלכה בדין איסוף סוכריות בשבת
השו”ע פסק: “אסור לקבץ מלח ממשרפות המלח, שדומה למעמר (מג”א ועימור ליכא שאינו אלא בגידולי קרקע, וה”ה למלאכת דישה שאינה אלא בגידולי קרקע), וכן אסור לקבץ כל דבר ממקום גידולו”.
- שהתפזר המלח בבית
המ”ב (לה) שדוקא במקום המשרפות ששם הוא מקום גידולו של המלח, דומיא דשיבולים שבשדה, אבל אם נתפזר במקום אחר מותר לקבצן למקום אחד.
- בפרטי איסור מעמר
המ”ב (לז) כתב שפירות וירקות ועצים ועשבים וכל דבר הגדל מן הקרקע, יש בו חיוב חטאת אם מקבצם ממקום גידולן שהוא מלאכת מעמר גופא. וכתב השו”ע אסור, להורות שאם מקבצם שלא במקום גידולם כגון שנתפזרו הפירות בבית אפילו איסורא נמי ליכא כשמקבצם יחד (בסי’ שלה סע’ ה’ מבואר שדוקא מותר אחד אחד אם התפזרו הנה והנה באופן שאוכל מה שמרים, אך אסור לתת לתוך הסל הקופה שאז הוי עובדין דחול, ואם נפלו במקום אחד מותר ליתנם לסל וקופה).
ולכן שומרי גינות ופרדסים צריכים מאד לזהר אפילו בפרות שנשרו מבעוד יום, שלא לאספן בשבת אפילו מעט בזה כי יש בזה חיוב חטאת, ששיעור עימור קטן מאד (אם לאכילה שיעורו כגרוגרת, ולבהמה כמלוא פי הגדי, ולהסקה כדי לבשל ביצה).
- איסוף סוכריות בבית הכנסת
בחזו”ע (ח”ד עמ’ קט) כתב שמה שיש נוהגים בשבת לזרוק סוכריות על החתן ועל אבי הבן כשעולים לקרות בתורה ואחר שנתפזרו הילדים מלקטים אותם, אין בזה בית מיחוש, אפילו אם נותנם אותם בסל או בקופה (שאין זה מקום גידולם, ועוד שאין עימור אחד עימור, ועוד שלא שייך הטעם של הרמב”ם שמא יכבשם ונמצא מעמר מכיון שהסוכריות קשים ולא ראויות לכיבוש, ועוד שבדר”כ הילדים נותנים בבגדיהם ולפי התוס’ והרא”ש מותר).
