אותו חלב שקדים ושני דינים שונים: הלכות בשר וחלב ולימודי רבנות מהבית | פרשת בראשית

הנה הלכה שכנראה לא שמעת עליה, והיא כתובה בשולחן ערוך בלי שום הסתרה.

הרמ״א (יורה דעה פ״ז, ג׳) כותב שנהגו להכין חלב משקדים ולבשל בו עוף. בלי בעיה, בלי תנאים.

אבל אם מבשלים בחלב השקדים הזה בשר בהמה, הוא מוסיף דבר אחד קטן:

כלומר: אותו חלב שקדים בדיוק. בעוף, מבשלים ודי. בבקר, מניחים שקדים ליד הסיר, שכל מי שנכנס למטבח יראה שזה לא חלב אמיתי.

למה ההבדל?

כי השולחן ערוך פוסק שם שבשר עוף בחלב ״אינו אסור אלא מדרבנן״. ובשר בהמה בחלב אסור מן התורה. ובגלל זה הרמ״א מתיר בעוף ״הואיל ואינו רק מדרבנן״, ובבהמה מחמיר.

כל ההלכה הזאת עומדת על ידיעה אחת: מה כאן מהתורה, ומה גזרו חכמים. מי שלא יודע את זה, לא יכול לפסוק אותה. לא לעצמו ולא לאף אחד.

ובדיוק על הידיעה הזאת נפל החטא הראשון בתורה.

הציווי שקיבל אדם הראשון היה מדויק:

אכילה. רק אכילה. אבל כשהנחש פוגש את חוה, היא מצטטת:

רש״י כותב שם: ״הוסיפה על הציווי, לפיכך באה לידי גרעון״. ובפסוק הבא: ״דחפה עד שנגעה בו. אמר לה: כשם שאין מיתה בנגיעה, כך אין מיתה באכילה״.

הנחש לא תקף את הציווי. הוא תקף את הגדר.

אבות דרבי נתן (פרק א׳) מוסיף שאדם הראשון הוא שעשה את הסייג, ומסר לחוה את הציווי ואת הגדר כחבילה אחת, בלי לומר לה מה מהם מה. וכשהגדר נפלה, היא הסיקה: ״כל הדברים שפקדני רבי מתחלה שקר הם״. ומיד אכלה.

סייג לתורה: מה מהתורה ומה גזרו חכמים

הבעיה לא הייתה הסייג. ״וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה״ היא המשנה הראשונה בפרקי אבות.

הבעיה היא סייג שלא יודעים שהוא סייג.

והרמב״ם (הלכות ממרים ב׳, ט׳) אומר את זה בדיוק על עוף בחלב: מן התורה הוא מותר, וחכמים אסרו. ואם בית דין יאמרו שהוא אסור מהתורה, ״הרי זה מוסיף״. אבל אם יאמרו:

שים לב: ״וְנוֹדִיעַ לָעָם״. לא לדיינים. לעם. ההלכה עצמה רוצה שגם אתה תדע מה מהתורה ומה מדרבנן. וחלב השקדים של הרמ״א מראה למה: בלי הידיעה הזאת אי אפשר אפילו לבשל ארוחת שבת לפי ההלכה.

מה זה אומר על לימודי רבנות מהבית

ועכשיו אליך.

(ואיך נוהגים היום, כשמשקה השקדים מגיע בקרטון סגור ומסומן? זו כבר שאלה בפני עצמה, ובדיוק מהסוג שלומדים לפסוק כשמכירים את הסוגיה מבפנים.)

ואם אתה רוצה לראות איך נראה סימן אחד כזה מבפנים, הכנו לך השבוע משהו מיוחד: שיעור לדוגמה בדיוק על ההלכה הזאת, יורה דעה סימן פ״ז סעיף ג׳, יחד עם הדפים מחוברת הלימוד שלנו על סעיפים ג׳ וד׳. בלי הרשמה, בלי טופס. ואם תרצה שנבדוק יחד מאיפה נכון שתתחיל, מחכה לך שיחת ייעוץ אישית ללא עלות.

הכל ב-25 דקות ביום.

לשיחת ייעוץ אישית ללא עלות: 054-2390375

שבת שלום,
מאור, מכון יגדיל תורה

נ.ב. ר׳ יוסי אומר באבות דרבי נתן: ״טוב עשרה טפחים ועומד ממאה אמה ונופל״. גדר שאתה יודע מה היא, היא הגדר שעומדת. יש לך שאלה על הלימוד או על המקום הנכון להתחיל בו? השב לי במייל חוזר או בוואטסאפ.

לימודי רבנות מהבית, בכל מקום ובכל זמן

הלכה אחת בבשר וחלב, חלב השקדים של הרמ״א, מראה שבלי לדעת מה מהתורה ומה מדרבנן אי אפשר לפסוק, ופרשת בראשית מראה מה קורה למי שאינו יודע מה ציווי ומה גדר. על ההבחנה הזאת בנוי מכון יגדיל תורה: לימודי רבנות מהבית, סימן תחום אחד בכל יום, שיעור מצולם קצר שפותח אותו מהפסוק ועד הפסק, וחוברת לימוד מסודרת שמראה מה מהתורה, מה גזרו חכמים ומה מנהג. אפשר ללמוד בבוקר לפני העבודה, בנסיעה או בערב אחרי שהבית נרגע, כלומר לימודי רבנות בכל מקום ובכל זמן.

הלומדים מתקדמים כך מהלכות שבת לאיסור והיתר ובשר וחלב, ומי שרוצה ממשיך עד מבחני רבנות וסמיכה לרבנות, בקצב שמחזיק לאורך שנה ולא רק לאורך שבוע. הכל בכ-25 דקות ביום, עם ליווי אישי של רבני המכון בכל שאלה שעולה תוך כדי הלימוד.

רוצים לראות איך נראה שיעור אחד? השיעור לדוגמה על יורה דעה סימן פ״ז סעיף ג׳ ודפי החוברת על סעיפים ג׳-ד׳ פתוחים למעלה, בלי הרשמה. לשיחת ייעוץ אישית ללא עלות: 054-2390375.