האם מותר קופסאות שימורים בשבת, ואריזות מזון?
איתא בגמרא בשבת דף קמו עמוד א
תניא חדא: חותלות (כלי של כפות תמרים, ועשויים כמין סלים, ונותנים לתוכן תמרים רעים להתבשל, ומבשלים התמרים בתוכם) של גרוגרות ושל תמרים – מתיר (מתיר את החבל שקשור לכיסוי) ומפקיע (סותר שרשרות החבל שנמצאות בכלי, כלומר פורם) וחותך (את החבל). ותניא אידך: מתיר, אבל לא מפקיע ולא חותך! – לא קשיא; הא – רבנן הא – רבי נחמיה.
כלומר לפי הגמרא יוצא שהיו תמרים שהיו מתבשלים בתוך חלק מסוים מעצי הדקל, ומבואר בגמרא שחלק מהחותלות היה להם חוט שקשור אליהם, והדין שמותר להתיר את הקשר שקשור החבל וכן להפקיע ולחתוך.
והכל בו כתב שאף את החותלות עצמן מותר לחתוך שזה כמו ששובר האגוז או שקד בשביל האוכל שבו.
השו”ע פסק: “חותלות (פי’ מיני כלים) של תמרים וגרוגרות, אם הכיסוי קשור בחבל, מתיר וסותר שרשרות החבל וחותך אפילו בסכין, ואפי’ גופן של חותלות, שכל זה כמו ששובר אגוזים או שקדים כדי ליטול האוכל שבהם”.
המג”א (יג) ביאר שדוקא חותלות שאינם כלים גמורים, מכיון שאינם עשויים אלא כדי שיתבשלו התמרים בתוכם מותר לחותכם, אבל כלי גמור פשוט שאסור (שהרי רק במוסתקי שהוא כלי גרוע- התיר השו”ע).
השו”ע פסק: “חותלות (פי’ מיני כלים) של תמרים וגרוגרות, אם הכיסוי קשור בחבל, מתיר וסותר שרשרות החבל וחותך אפילו בסכין, ואפי’ גופן של חותלות, שכל זה כמו ששובר אגוזים או שקדים כדי ליטול האוכל שבהם”.
המג”א (יג) ביאר שדוקא חותלות שאינם כלים גמורים, מכיון שאינם עשויים אלא כדי שיתבשלו התמרים בתוכם מותר לחותכם, אבל כלי גמור פשוט שאסור (שהרי רק במוסתקי שהוא כלי גרוע- התיר השו”ע).
ורגע לפני שאנו נוגעים בדין פתיחת קופסאות שימורים ואריזות מזון נעסוק במחצלת שתופרים בה פירות:
שהפמ”ג הסתפק אם דינה כחותלות והביאו המ”ב (מ). ומשמע שבשאר כלים העשויים לקבלה אף שהם גרועים יש לאסור, ורק בחותלות שאין עליהם שם כלי, שאינם עשויים לקבלה ככל הכלים יש להתיר.
אך בשו”ת אגרות משה (או”ח ח”א סי’ קכב ענף ט) חלק על הפרי מגדים וביאר שכל שלא נעשה הכלי אלא לצורך הפירות שבתוכו בלבד, ולאחר שאוכלים הפירות זורקים אותו, הרי הוא בטל לפירות ומותר לפותחו ומכאן חיזוק למקילים לפתוח קופסאות שימורים שזורקם לאחר מכן (והביא ראייה מכך שהשו”ע כתב גם גרוגרות, ואותם אין צריך לבשל בחותלות, ואינם נעשים אלא לשימור).
וכעין זה כתב המנוחת אהבה (ח”ג פט”ז ד’) והעלה שמותר בשבת לקרוע נייר שעל גבי וופל או שלגון, נייר קרטון העוטף חבילת גלידה, וכן נייר שסביב נקניק ונקניקיות כדי להוציא את האוכל שבתוכם ואינו אסור משום קורע מפני שאין שם כלי עליהם והרי הם כקליפה שעל גבי אגוז שהרי אינם עשויים להשתמש בהם שנית. ומ”מ אם אפשר צריך להיזהר שלא לקרוע במקום שכתובים אותיות. וכתב שאף המג”א יודה בזה שכן דוקא בחותלות שראויות לשימוש חוזר יש מקום להחמיר, משא”כ בנייר שעל גבי ופל וכדומה שלא ראוי לשימוש לאחר פתיחתו.
בהליכות עולם (ח”ד עמ’ רנ) כתב שמותר לפתוח קופסאות שימורים או סרדינים בשבת לצורך סעודת שבת, ואפילו ע”י פותחן, וכדין חותלות של תמרים שמותר לחתוך ולשבור אותן לצורך אכילת התמרים שבהם שהרי אין הדרך להשתמש בכלים קטנים של הסרדינים ותיכף כשלוקח את הדגים זורקם לאשפה.
ובאור לציון (פכ”ז ס”ה) כתב שלא יפתח את המכסה כולו מסביב אלא ישאירו מעט, וגם טוב שירוקן תוכן הקופסא מיד למקום אחר. וקופסאות שימורים גדולות שדרך לשומרן לזמן, לא יפתחם בשבת, אלא מנקב את הקופסא בתחתיתה שלא תהיה ראויה לכלי. וכן הנייר כסף שבקופסאת הקפה, מותר לקורעו אך לא יוציאו לגמרי.
החזו”א (סנ”א סקי”א) כתב שאין איסור סותר בפתיחת קופסת שימורים, אך מ”מ יש איסור בונה. ואף אם לא עשה פתח יפה, מכיון שעתה עשאה כלי. ולכן יעשה נקב ואחר כך יפתח, כיון שאז היא מוסתקי.
אמנם השש”כ (פ”ט הע’ י) כתב להקל מכיון שאין הדרך להשתמש בה שימוש חוזר אלא לזורקה מיד לאחר פתיחתה ודינה כחבית שהדביק שבריה בזפת, שמותר לשוברה כיון שאינה כלי. אכן אם בדעתו לעשות בה שימוש נוסף אסור משום מתקן מנא.
כמו שכבר אמרנו במאמר הראשון, במבחני הרבנות, כל תשובה תתחיל בגמרא את הגמרא נאמר במילים שלנו, את הראשונים המרכזיים, כמי השו”ע פסק, ולאחר מכן הרחבות שקשורות לגוף השאלה כמו בשאלה הנ”ל, שהיה צורך במבחן ברבנות הנ”ל לשים דגש על הדיון בדברי הפרי מגדים שהביאו המשנה ברורה.
בהצלחה לכולם במבחני הרבנות!
