האם מותר לטלטל סולם בשבת
שאלה מעשית- פתרון מבחני רבנות
טלטול סולם בשבת
מבחני רבנות
טלטול סולם בשבת
איתא בגמרא בביצה דף ט עמוד א
בית שמאי אומרים: אין מוליכין את הסולם משובך לשובך, אבל מטהו מחלון לחלון, ובית הלל מתירין… אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים – בסולם של שובך, אבל בסולם של עליה דברי הכל אסור (משום שהרואה אותו מטלטל את הסולם יחשוב שהוא רוצה להטיח את גגו). רבי דוסא אומר: מטהו (את הסולם של השובך) מחלון לחלון. אחרים אומרים משום רבי דוסא: אף מדדין בו.
- האם מותר לטלטל סולם של בית?
מהגמרא מתבאר שאסור לטלטל סולם שאינו של שובך. והקשו התוספות, שבגמ’ בעירובין (עז ע”ב-עח ע”א) משמע, שמותר לטלטל אפילו סולם גדול?
ר”ת – בגמ’ בעירובין מדובר בסולמות של בית, שהדרך לטלטלם מזוית לזוית, אך בגמ’ בביצה מדובר בסולם של עלייה שהוא סולם גדול, וכיון שראוי להטיח בו גג אסור מפני הרואים. לכן, סולם קטן מותר בטלטול וסולם גדול אסור.
תוספות, רבי אברהם מבורגול, רא”ש, טור – בגמ’ בביצה מדובר שמוציא את הסולם ביום טוב, וכיון שביו”ט מותר להוציא הסולם לרה”ר, הרואה אומר שלהטיח גגו הוא צריך. וכיון דאסור ברה”ר אפילו בחדרי חדרים אסור. אבל בגמ’ בעירובין מדובר בשבת שאסור להוציא את הסולם לרה”ר, ולכן אין חשש שיוציא ויאמרו שרוצה להטיח גגו, ולכן בבית מותר לטלטל את הסולם. לפי תירוץ זה, גם סולם קטן כמו שלנו אסור לטלטל ביו”ט.
רמב”ם – סולם של עליה אסור לטלטלו בשבת מכיון שאין עליו תורת כלי, ושל שובך מותר להטותו.
פסיקת הלכה בדין טלטול סולם בשבת
השו”ע פסק כר”ת וכרמב”ם: “סולם של עלייה שהוא גדול ועשוי להטיח בו גגו אסור לטלטלו” [ולפי הרמב”ם אפילו לצורך גופו ומקומו אסור].
המג”א ביאר, שדין סולם כדין דלתות הבית שהתבאר בסעיף ח, שאע”פ שהם כלים מ”מ לא הוכנו לטלטול ולכן אסור לטלטלם.
והבה”ל כתב, שהגר”א (בסי’ תקיח) מצדד כרשב”א, שסולם גדול אסור רק להוליכו ממקום למקום, אך בטלטול מותר.
והפסק”ת (עמ’ ריג) כתב, שהסולמות שבימינו שבחדרי המדרגות שאיתם עולים לגג, אינם בכלל האיסור ודינם כמדרגות, ומותר לנטותם ולהעמידם על מכונם כשצריך לעלות לגג. ורק אם נשמט הסולם ונתפרק חיבורו מן הכותל אסור לטלטלו, ומוקצה הוא כדין דלתות הבית שהתפרקו.
פסיקת הלכה בדין טלטול סולם של בית
כתב המ”ב (עח), שסולם שבבית מותר לטלטלו מזוית לזוית כדי להוציא דברים ממקום גבוה וכדו’. וכן פסקו הילקוט יוסף (שח, קלד) והמנוחת אהבה (ח”א עמ’ רפח), שדין סולם שבבית כדין כלי שמלאכתו להיתר. אך בסולם של בנאים או סיידים שרוב מלאכתו לאיסור, יש אומרים שדינו ככלי שמלאכתו לאיסור.
רמב”ם, תוספות, טור (כאן) – מותר להטות סולם של שובך ממקום למקום (באותו השובך), שב”ה וב”ש לא נחלקו בדבר זה, אך אסור להטותו משובך לשובך אחר.
הב”י כתב, שאע”פ שהטור בסימן תקיח התיר לטלטל סולם של שובך גם משובך לשובך ביו”ט, ומשמע שסבר שב”ה וב”ש נחלקו גם בזה והלכה כב”ה, י”ל שאה”נ, שלעניין יו”ט פוסקים כב”ה להתיר אפילו משובך לשובך משום שמחת יו”ט, משא”כ בשבת. ועוד י”ל שהאיסור להוליך סולם משובך לשובך בשבת הוא כדי שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ויבוא לצוד, אך ביו”ט לא אסרו, וכך אכן כתב הרמב”ם.
פסיקת הלכה בדין טלטול סולם של שובך בשבת
השו”ע פסק ע”פ דברי הרמב”ם: “אבל של שובך מותר לנטותו ממקום למקום, אבל לא יוליכנו משובך לשובך כדי שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ויבוא לצוד”.
כף החיים (קלו) כתב, שמותר גם להוליך את סולם השובך ממקום למקום, ורק משובך לשובך אסור.
