שאלה זאת במבחני הרבנות היא בדרך כלל תיהיה שאלה מעשית,
אז לגוף השאלה: האם מותר לרסק ושלג וברד בשבת?
איתא בגמרא:
שבת דף נא עמוד ב
ואין מרזקין לא את השלג ולא את הברד בשבת בשביל שיזובו מימיו. אבל נותן הוא לתוך הכוס או לתוך הקערה ואינו חושש. הדרן עלך במה טומנין.
- מדוע אסרו לרסק השלג בשבת והתירו לתת לתוך הכוס:
ר”ן, רוב הפוסקים – משום סרך מלאכה (מוליד),
או גזירה שמא יסחוט פירות העומדים למשקים (רמב”ן).
והראשונים כתבו שמכל מקום מותר לתת לתוך הכוס אף שאין בה משקה והוא נמס מאליו כמובא בגמ’. ואע”פ שבפירות מחמירים אם זבו מאליהן זאת מכיון שבתחילה הם אוכל, מה שאין כן לגבי שלג שאף כשבעודו קרוש שם משקה עליו.
ואם היו מים בתוך הכוס, מותר אף לרסק השלג בידיים כמובא בתוספתא שמכיון שנתערב במים לא גזרו שמא יסחוט פירות (מג”א ס”ק יג).
אך בעל התרומה כתב אסור לתת לתוך הכוס שאין בה משקה שלג שימס משום נולד וכן לשים אותם בחמה אסור מטעם זה. והגמ’ התירה דוקא כשיש מים או יין בכוס שאז מתבטל ואינו ניכר.
לסיכום, כשיש מים בכוס לכולי עלמא מותר לתת השלג לתוכו, וכשאין מים לתרומה אסור שאז נחשב כנולד, ולשאר הפוסקים מותר.
וכן יש מחלוקת בין הפוסקים האם מותר אף לרסק בידיים כשיש מים בכוס, ושו”ע לקמן אסר.
- האם מותר לרסק שלג וקרח לחתיכות גדולות?
ב”י – דייק מרש”י שדוקא לשבר לחתיכות קטנות אסור, אבל לשבר חתיכה גדולה ממנו מותר, ואע”פ שכשמשברו ניתזות חתיכות קטנות מותר מכיון שאינו מתכוין שיזבו מימיו, וגם אם יזבו מועטים הם ולא חשיבי ועוד שהם הולכים לאיבוד. והמנהג להתיר ולא כמי שערער בדין זה. ולכן מותר לשבר הקרח כדי ליטול המים שמתחתיו.