האם מותר להמיס קרח בשבת

שאלה מעשית- פתרון מבחני רבנות

המסת קרח בשבת

מבחני רבנות

המסת קרח בשבת

שאלה זאת במבחני הרבנות היא בדרך כלל תיהיה שאלה מעשית, 

אז לגוף השאלה: האם מותר לרסק ושלג וברד בשבת?

איתא בגמרא:

שבת דף נא עמוד ב

ואין מרזקין לא את השלג ולא את הברד בשבת בשביל שיזובו מימיו. אבל נותן הוא לתוך הכוס או לתוך הקערה ואינו חושש. הדרן עלך במה טומנין.

  • מדוע אסרו לרסק השלג בשבת והתירו לתת לתוך הכוס:

ר”ן, רוב הפוסקים – משום סרך מלאכה (מוליד), 

או גזירה שמא יסחוט פירות העומדים למשקים (רמב”ן)

והראשונים כתבו שמכל מקום מותר לתת לתוך הכוס אף שאין בה משקה והוא נמס מאליו כמובא בגמ’. ואע”פ שבפירות מחמירים אם זבו מאליהן זאת מכיון שבתחילה הם אוכל, מה שאין כן לגבי שלג שאף כשבעודו קרוש שם משקה עליו. 

ואם היו מים בתוך הכוס, מותר אף לרסק השלג בידיים כמובא בתוספתא שמכיון שנתערב במים לא גזרו שמא יסחוט פירות (מג”א ס”ק יג).

אך בעל התרומה כתב אסור לתת לתוך הכוס שאין בה משקה שלג שימס משום נולד וכן לשים אותם בחמה אסור מטעם זה. והגמ’ התירה דוקא כשיש מים או יין בכוס שאז מתבטל ואינו ניכר.

לסיכום, כשיש מים בכוס לכולי עלמא מותר לתת השלג לתוכו, וכשאין מים לתרומה אסור שאז נחשב כנולד, ולשאר הפוסקים מותר.

וכן יש מחלוקת בין הפוסקים האם מותר אף לרסק בידיים כשיש מים בכוס, ושו”ע לקמן אסר.

  • האם מותר לרסק שלג וקרח לחתיכות גדולות?

ב”י – דייק מרש”י שדוקא לשבר לחתיכות קטנות אסור, אבל לשבר חתיכה גדולה ממנו מותר, ואע”פ שכשמשברו ניתזות חתיכות קטנות מותר מכיון שאינו מתכוין שיזבו מימיו, וגם אם יזבו מועטים הם ולא חשיבי ועוד שהם הולכים לאיבוד. והמנהג להתיר ולא כמי שערער בדין זה. ולכן מותר לשבר הקרח כדי ליטול המים שמתחתיו.

פסיקת הלכה בדין הכנסת סודה

השו”ע פסק: “השלג והברד, אין מרסקין אותם, דהיינו לשברם לחתיכות דקות כדי שיזובו מימיו, אבל נותן הוא לתוך כוס של יין או מים והוא נימוח מאליו ואינו חושש; וכן אם הניחם בחמה או כנגד המדורה ונפשרו, מותרים”.

ולכאורה משמע שהשו”ע אסר לרסק בידים אף כשיש מים בכוס, ולא כרמב”ם והר”ן וסיעתם – שהרי לפי שיטתם מותר שהטעם הוא שמא יסחוט פירות ואף שלתוך משקה אסור לסחוט פירות, שלג וברד עדיפא כמו לימון [ע”פ המג”א (יג)] וע”ע במ”ב (לד) שהעלה כעין זה והבן איש חי (יתרו ס”ט) והחזון עובדיה (ח”ד עמ’ קנו/ז). 

ומ”מ בדיעבד אם ריסק החזון עובדיה (שם עמ’ קנח) מיקל מכיון שדעת הרבה מן הראשונים להקל.

והמג”א (יד) והמ”ב (לה) כתבו שלשיטת הרמ”א בסימן שיח סע’ טו, שאסר משום נולד ג”כ יהיה אסור להניח השלג להפשיר בחמה מכיון שזהו נולד ורק לתוך מים שרי. ובמקום צורך הרמ”א שם היקל, 

והשש”כ (פ”י הע’ י’) כתב שכאן אין להקל, מכיון שבפשטידה מקילים מכיון שאין לו אחרת אבל המפשיר שלג או ברג גם בדיעבד אסור ליהנות מהמים הואיל ויש לו מים אחרים, ורק כשאין לו שרי.

דין קרטיב

  • קרטיב – לשבור לחתיכות קטנות:
  • החזון עובדיה (ח”ד עמ’ קנח) היקל בזה תוך כדי אכילתו מכיון שאינו מתכוין לצורך מימיו, ואע”פ שאפשר שהוא פסיק רישיה, הוי פסיק רישא דלא ניחא ליה בדרבנן שמותר כי נוח לו יותר שלא יזובו מימיו אלא יאכלנו בהיותו קרוש.

דין גלידה

  • הפשרת גלידה בשבת:

השש”כ (שם ס”ח) כתב שמותר להפשירה ואין בכך משום מוליד לפי שגם כשהיא נמסה הרי היא נחשבת אוכל ולא משקה, ומשום כך המפשיר אותה אינו נחשב כמוליד משקה. ולכן מטעם זה התיר השש”כ (שם ס”ז) להקפיא תמיסת גלידה.

לקבלת תשובות ממבחני רבנות נוספים ועדכונים נוספים השאר פרטים:

Shopping Cart