כמו ההקדמה שהבאנו במאמר הקודם, את התשובה למבחני הרבנות נתחיל בגמרא,
את הגמרא במבחן ברבנות ניתן להגיד במילים שלנו ממש ולציין באיזו מסכת מופיעה הגמרא, לאחר מכן נכתוב את מחלוקת הראשונים בגמרא, את פסק ההלכה כיצד פסקו השו”ע והרמ”א, והאם יש הערות מהאחרונים.
תחילה נקדים :
ציר פירוש: שני קנים היוצאים מהדלת אחד כלפי מעלה ואחד כלפי מטה הנכנסים לחורים המתאימים בפתח הארון או התיבה.
איתא הגמרא במסכת עירובין דף קב עמוד ב מביאה משנה:
מחזירין ציר התחתון במקדש, אבל לא במדינה. והעליון – כאן וכאן אסור. רבי יהודה אומר: העליון במקדש, והתחתון במדינה.
ןבגמרא נאמר: תנו רבנן: ציר דלת שידה תיבה ומגדל, במקדש – מחזירין, במדינה – דוחקין. והעליון – כאן וכאן לא יחזיר, גזירה שמא יתקע. ואם תקע – חייב חטאת. של בור ושל דות ושל יציע – לא יחזיר, ואם החזיר – חייב חטאת.
בגמרא מבואר שכלים (שאינם מחוברים לקרקע) פתחיהם מן הצד וצירם התחתון יצא קצת מן המקום שבו מחוברת הדלת לארון – מותר לדחקו ולהחזירו למקומו. ואם יצא ציר העליון אסור לכו”ע להחזירו גזירה שמא יתקע ויעבור על מכה בפטיש בכך שגומר את מלאכת הכלי.
והרא”ש הביא שר”ת הסתפק האם שכמו שמותר לדחוק ציר התחתון, הוא הדין שיהיה מותר לדחוק הציר העליון אם לא יצא לגמרי, ומסיק לאסור (בגירסא אצלנו), וכן דעת הטור, והמ”מ בדעת הרמב”ם לאסור.
עד כאן עסקנו בכלים שאינם מחוברים לבית אמנם בכלים שמחוברים לבית (כמו ארון מטבח, ידית וכו’):