פורסם ב- כתיבת תגובה

הורדת תווית מבגד בשבת

מבחני רבנות - שאלה מעשית

הורדת תווית מבגד בשבת

שאלה מעשית- מבחני רבנות האם מותר להוריד תווית מבגד בשבת

הורדת תווית מבגד בשבת

מבחני רבנות

האם מותר להוריד תווית מבגד בשבת?

האם מותר לחתוך בשבת תווית שעל הבגד שהייתה בעת קנייתה?

איתא בגמרא בשבת דף עה עמוד ב

“אמר רבי יהודה: האי מאן דשקיל אקופי (ראשי חוטים שתלוים במקום שניתק חוט וקשרו, או קיסמים שחיברם בטעות, ואם תולשם זוהי גמר המלאכה וחייב) מגלימי – חייב משום מכה בפטיש, והני מילי – דקפיד עלייהו”.

וכתב רבינו חננאל  שהלוקט מבגד חדש שהתסבכו קיסמים שנשארו לאחר מלאכת האומן חייב (ונראה שדוקא בחדש שאז זהו גמר מלאכת הבבגד).

והרמב”ם כתבהלוקט יבולת שעל גבי בגדים בידו כגון אלו היבולות שבכלי צמר חייב משום מכה בפטיש (ט”ז (א) שכל גמר מלאכה נקרא מכה בפטיש), והוא שיקפיד עליהן, אבל אם הסירן דרך עסק הרי זה פטור”.

הבית יוסף פירש שכאן קפיד עליהו הכונה שמסירם בכוונה אע”פ שלא היה נמנע מללבושו (ונראה לבאר שמכיון שכאן האיסור משום מכה בפטיש יש לפרש שהכוונה שעושה בכוונה), המ”ב (י) כתב שכאן הוי מלאכה טפי מסע’ א’, ולכן אע”פ שאינו מקפיד בדר”כ אסור[1].

והמ”ב (י) הכריע שיש להחמיר כדין יבלת שאם הסירם בכוונה אע”פ שאינו מקפיד אלא שכוונתו הייתה כדי ליפות – חייב.

הורדת תווית מבגד בשבת פסיקת הלכה:

השו”ע פסק כגמרא: “הלוקט יבולות (גבשושית) שע”ג בגדים כגון אלו היבולות שבכלי הצמר הנשארים בהם מן האריגה, חייב משום מכה בפטיש. והוא שיקפיד עליהם, אבל אם הסירם דרך עסק, פטור (ואסור, מ”ב יא)“.

המג”א (ה) כתב על פי הטור שה”ה שאסור להסיר הקיסמים הנשארים מן האריגה, וכן פסק המ”ב (ח).

וכתב המ”ב (ח) שה”ה שהמסיר השלל כלומר החוטים הזמניים שעושים החייטים בתחילת התפירה אפשר שיש בזה חיוב משום מכה בפטיש מכיון שדרך האומנין להסירם בגמר מלאכתם.

הורדת תווית מבגד בשבת פסיקת הלכה אחרונים

והסרת תוויות המחוברות לבגד, כגון תווית שמודפס עליה מחיר או הבגד או שם החברה, הגרש”ז אויערבך בבניין שבת (ח”ב פי”ב אות ג’) וכתב שאין בה משום מכה בפטיש לפי שאין תולים תוויות אלו אלא לאחר גמר עשיית הבגד. והחוט השני (ח”ב פל”ד ס”ק יג) כתב שאם אי אפשר ללובש את הבגד כשהתוות עליו יש בכך משום מכה בפטיש.

לקבלת תשובות ממבחני רבנות נוספים ועדכונים נוספים השאר פרטים:

פורסם ב- כתיבת תגובה

פתיחת קופסאות שימורים בשבת

מבחני רבנות - שאלה מעשית

מבחני רבנות

שאלה מעשית- מבחני רבנות פתיחת קופסאות שימורים בשבת

האם מותר קופסאות שימורים בשבת, ואריזות מזון?

מבחני רבנות

האם מותר לפתוח קופסאות שימורים בשבת?

איתא בגמרא בשבת דף קמו עמוד א 

תניא חדא: חותלות (כלי של כפות תמרים, ועשויים כמין סלים, ונותנים לתוכן תמרים רעים להתבשל, ומבשלים התמרים בתוכם) של גרוגרות ושל תמרים – מתיר (מתיר את החבל שקשור לכיסוי) ומפקיע (סותר שרשרות החבל שנמצאות בכלי, כלומר פורם) וחותך (את החבל). ותניא אידך: מתיר, אבל לא מפקיע ולא חותך! – לא קשיא; הא – רבנן הא – רבי נחמיה.

כלומר לפי הגמרא יוצא שהיו תמרים שהיו מתבשלים בתוך חלק מסוים מעצי הדקל, ומבואר בגמרא שחלק מהחותלות היה להם חוט שקשור אליהם, והדין שמותר להתיר את הקשר שקשור החבל וכן להפקיע ולחתוך.

והכל בו כתב שאף את החותלות עצמן מותר לחתוך שזה כמו ששובר האגוז או שקד בשביל האוכל שבו.

השו”ע פסק: “חותלות (פי’ מיני כלים) של תמרים וגרוגרות, אם הכיסוי קשור בחבל, מתיר וסותר שרשרות החבל וחותך אפילו בסכין, ואפי’ גופן של חותלות, שכל זה כמו ששובר אגוזים או שקדים כדי ליטול האוכל שבהם”.

המג”א (יג) ביאר שדוקא חותלות שאינם כלים גמורים, מכיון שאינם עשויים אלא כדי שיתבשלו התמרים בתוכם מותר לחותכם, אבל כלי גמור פשוט שאסור (שהרי רק במוסתקי שהוא כלי גרוע- התיר השו”ע).

פסיקת הלכה בדין חותלות של תמרים

השו”ע פסק: “חותלות (פי’ מיני כלים) של תמרים וגרוגרות, אם הכיסוי קשור בחבל, מתיר וסותר שרשרות החבל וחותך אפילו בסכין, ואפי’ גופן של חותלות, שכל זה כמו ששובר אגוזים או שקדים כדי ליטול האוכל שבהם”.

המג”א (יג) ביאר שדוקא חותלות שאינם כלים גמורים, מכיון שאינם עשויים אלא כדי שיתבשלו התמרים בתוכם מותר לחותכם, אבל כלי גמור פשוט שאסור (שהרי רק במוסתקי שהוא כלי גרוע- התיר השו”ע).

בדין פתיחת חטיפים ואריזות מזון בשבת:

ורגע לפני שאנו נוגעים בדין פתיחת קופסאות שימורים ואריזות מזון נעסוק במחצלת שתופרים בה פירות:

שהפמ”ג הסתפק אם דינה כחותלות והביאו המ”ב (מ). ומשמע שבשאר כלים העשויים לקבלה אף שהם גרועים יש לאסור, ורק בחותלות שאין עליהם שם כלי, שאינם עשויים לקבלה ככל הכלים יש להתיר.

אך בשו”ת אגרות משה (או”ח ח”א סי’ קכב ענף ט) חלק על הפרי מגדים וביאר שכל שלא נעשה הכלי אלא לצורך הפירות שבתוכו בלבד, ולאחר שאוכלים הפירות זורקים אותו, הרי הוא בטל לפירות ומותר לפותחו ומכאן חיזוק למקילים לפתוח קופסאות שימורים שזורקם לאחר מכן (והביא ראייה מכך שהשו”ע כתב גם גרוגרות, ואותם אין צריך לבשל בחותלות, ואינם נעשים אלא לשימור).

וכעין זה כתב המנוחת אהבה (ח”ג פט”ז ד’) והעלה שמותר בשבת לקרוע נייר שעל גבי וופל או שלגון, נייר קרטון העוטף חבילת גלידה, וכן נייר שסביב נקניק ונקניקיות כדי להוציא את האוכל שבתוכם ואינו אסור משום קורע מפני שאין שם כלי עליהם והרי הם כקליפה שעל גבי אגוז שהרי אינם עשויים להשתמש בהם שנית. ומ”מ אם אפשר צריך להיזהר שלא לקרוע במקום שכתובים אותיות. וכתב שאף המג”א יודה בזה שכן דוקא בחותלות שראויות לשימוש חוזר יש מקום להחמיר, משא”כ בנייר שעל גבי ופל וכדומה שלא ראוי לשימוש לאחר פתיחתו.

פסיקת הלכה בדין פתיחת קופסאות שימורים בשבת

  • פתיחת קופסאות סרדינים

בהליכות עולם (ח”ד עמ’ רנ) כתב שמותר לפתוח קופסאות שימורים או סרדינים בשבת לצורך סעודת שבת, ואפילו ע”י פותחן, וכדין חותלות של תמרים שמותר לחתוך ולשבור אותן לצורך אכילת התמרים שבהם שהרי אין הדרך להשתמש בכלים קטנים של הסרדינים ותיכף כשלוקח את הדגים זורקם לאשפה.

ובאור לציון (פכ”ז ס”ה) כתב שלא יפתח את המכסה כולו מסביב אלא ישאירו מעט, וגם טוב שירוקן תוכן הקופסא מיד למקום אחר. וקופסאות שימורים גדולות שדרך לשומרן לזמן, לא יפתחם בשבת, אלא מנקב את הקופסא בתחתיתה שלא תהיה ראויה לכלי. וכן הנייר כסף שבקופסאת הקפה, מותר לקורעו אך לא יוציאו לגמרי.

החזו”א (סנ”א סקי”א) כתב שאין איסור סותר בפתיחת קופסת שימורים, אך מ”מ יש איסור בונה. ואף אם לא עשה פתח יפה, מכיון שעתה עשאה כלי. ולכן יעשה נקב ואחר כך יפתח, כיון שאז היא מוסתקי.

אמנם השש”כ (פ”ט הע’ י) כתב להקל מכיון שאין הדרך להשתמש בה שימוש חוזר אלא לזורקה מיד לאחר פתיחתה ודינה כחבית שהדביק שבריה בזפת, שמותר לשוברה כיון שאינה כלי. אכן אם בדעתו לעשות בה שימוש נוסף אסור משום מתקן מנא.

דגשים לתשובה למבחני רבנות

כמו שכבר אמרנו במאמר הראשון, במבחני הרבנות, כל תשובה תתחיל בגמרא את הגמרא נאמר במילים שלנו, את הראשונים המרכזיים, כמי השו”ע פסק, ולאחר מכן הרחבות שקשורות לגוף השאלה כמו בשאלה הנ”ל, שהיה צורך במבחן ברבנות הנ”ל לשים דגש על הדיון בדברי הפרי מגדים שהביאו המשנה ברורה.

בהצלחה לכולם במבחני הרבנות! 

לקבלת תשובות ממבחני רבנות נוספים ועדכונים נוספים השאר פרטים:

פורסם ב- כתיבת תגובה

החזרת ידית בשבת- סמיכה לרבנות

מבחני רבנות - שאלה מעשית

החזרת ידית בשבת סמיכה לרבנות

שאלה מעשית- מבחני רבנות

מעשה שהיה בשבת, ונפלה ידית מהדלת, האם מותר להחזירה ?

מבחני רבנות

האם מותר להחזיר ידית שנפלה מהדלת בשבת

כמו ההקדמה שהבאנו במאמר הקודם, את התשובה למבחני הרבנות נתחיל בגמרא, 

את הגמרא במבחן ברבנות ניתן להגיד במילים שלנו ממש ולציין באיזו מסכת מופיעה הגמרא, לאחר מכן נכתוב את מחלוקת הראשונים בגמרא, את פסק ההלכה כיצד פסקו השו”ע והרמ”א, והאם יש הערות מהאחרונים. 

תחילה נקדים :

ציר פירוש: שני קנים היוצאים מהדלת אחד כלפי מעלה ואחד כלפי מטה הנכנסים לחורים המתאימים בפתח הארון או התיבה.

איתא הגמרא במסכת עירובין דף קב עמוד ב  מביאה משנה:

מחזירין ציר התחתון במקדש, אבל לא במדינה. והעליון – כאן וכאן אסור. רבי יהודה אומר: העליון במקדש, והתחתון במדינה.

ןבגמרא נאמר: תנו רבנן: ציר דלת שידה תיבה ומגדל, במקדש – מחזירין, במדינה – דוחקין. והעליון – כאן וכאן לא יחזיר, גזירה שמא יתקע. ואם תקע – חייב חטאת. של בור ושל דות ושל יציע – לא יחזיר, ואם החזיר – חייב חטאת.

בגמרא מבואר שכלים (שאינם מחוברים לקרקע) פתחיהם מן הצד וצירם התחתון יצא קצת מן המקום שבו מחוברת הדלת לארון – מותר לדחקו ולהחזירו למקומו. ואם יצא ציר העליון אסור לכו”ע להחזירו גזירה שמא יתקע ויעבור על מכה בפטיש בכך שגומר את מלאכת הכלי.

והרא”ש הביא שר”ת הסתפק האם שכמו שמותר לדחוק ציר התחתון, הוא הדין שיהיה מותר לדחוק הציר העליון אם לא יצא לגמרי, ומסיק לאסור (בגירסא אצלנו), וכן דעת הטור, והמ”מ בדעת הרמב”ם לאסור.

עד כאן עסקנו בכלים שאינם מחוברים לבית אמנם בכלים שמחוברים לבית (כמו ארון מטבח, ידית וכו’): 

כלים המחוברים לבית:

והב”י כתב שלגבי דלתות של כלים המחוברים לקרקע:

שדלתות אלו אסור ליטול ולהחזיר משום בונה (או סותר). ודוקא דלתות הכלים שאינם מחוברים בקרקע יש את הצדדי ההיתר ליטלם (או לדחוק אם לא יצא התחתון לגמרי) ולהחזיר אסור. מגזירה שמא יתקע.

 

מהי גזירת שמא יתקע:

מהי גזירה שמא יתקע:

נחלקו הראשונים, האם הכוונה שתוקע על ידי סיכין ויתידות בחוזק שלא יצא, ויעבור על מכה בפטיש, או שמא יתקע על ידי מסמרים (מרדכי). ועיין במ”ב (לח) ועיין לקמן שהנפק”מ היא מה הדין אם הצירים היו עשויים מברזל.

פסיקת הלכה בדין דלתות הכלים ובדין להחזיר ידית לדלת:

השולחן ערוך פסק כעולה מן הראשונים לגבי כלים שאינם מחוברים לבית: “שידה תיבה ומגדל שפתחיהן מן הצד ויש להם שני צירים אחד למעלה ואחד למטה, אם יצא התחתון כולו ממקומו, אסור להחזירו שמא יתקע; אבל אם יצא מקצתו, דוחקו עד שמחזירו למקומו כיון שהעליון נשאר במקומו בקל יכול להחזיר התחתון; אבל כשיצא העליון, אסור אפי’ לדוחקו ולהחזירו למקומו”. (מכיון שכשיצא העליון נופל לגמרי והדחיקה אסורה כמו החזרה, ונחלקו רש”י ותוס’ אם האיסור מדאורייתא, מ”ב סקל”ט).

אמנם בכלי שמחובר לבית לעיל ראינו מדברי הבית יוסף לאסור, וכן הוא הדין לגבי ידית שיצאה ממקומה, וכן כתב השמירת שבת כהלכתה: (פכ”ג סל”ז, פ”כ הע’ קסז) שאם יצאה ידית של הדלת ממקומה אסור להחזירה. ואם אי אפשר לפתוח ולסגור הדלת מותר לפתוח את הדלת ע”י מברג. אבל ידית העשויה להכניסה ולהוציאה לפי הצורך מותר להשתמש בה בשבת. 

לסיכום בדין החזרת ידית בשבת

למעשה אין להחזיר ידית בשבת, אלא אם כן היא עשויה לכך שתמיד כדי לפתוח את הדלת לוקחים ופותחים בידית באופן קבוע. פתרון נוסף ניתן לפתוח על ידי מברג. 

בהצלחה לכולם במבחני רבנות ! 

לקבלת תשובות ממבחני רבנות נוספים ועדכונים נוספים השאר פרטים: