האם מותר להכין סודה בשבת
שאלה מעשית- פתרון מבחני רבנות
הכנת סודה בשבת
מבחני רבנות
הכנת סודה בשבת
שאלה זאת במבחני הרבנות היא בדרך כלל תיהיה שאלה מעשית,
בפתרון שאלה זאת צריך לדון בדין מכה בפטיש באוכלים:
הרמ”א כתב: “וה”ה כל דבר קשה שאינו ראוי לאכול כלל בלא שרייה, דאסור לשרותו בשבת, דהוי גמר מלאכה” [מ”ב (לח-לט): שכיון שזהו גמר מלאכתו, יש בזה איסור דאורייתא, כמו הדחה במליח ישן. ומ”מ לאו דוקא שריה אסורה, אלא ה”ה אם הדבר נעשה ראוי לאכילה ע”י הדחה בחמין בעלמא, הדחה זו אסורה. ובבה”ל כתב, שאף שריה בכלי שני אסורה אם היא מביאה את המאכל לידי גמר מלאכתו].
המג”א (טז) כתב, שה”ה לדבר מלוח שלא ניתן לאוכלו בלא הדחה, שאם הדיחו חייב.
והאחרונים נחלקו בכוונת המג”א:
האליה רבה כתב שהאיסור הוא כאשר מדיח את הדבר המלוח בחמין,
והפמ”ג כתב שהאיסור הוא משום מכה בפטיש, ולכן אפילו אם ההדחה נעשית בצונן חייב.
פסיקת הלכה בדין הכנת סודה בשבת
והמ”ב (לז) דחה את דעת הפמ”ג, והעלה שאין איסור מכה בפטיש באוכלים, וכל דבר שאינו אוכל אלא רק ע”י הדחה בצונן – מותר לעשותו אוכל בשבת ע”י כך[1].
וכן פסק החזון עובדיה (ח”ד עמ’ רצז), ולכן לשיטתו מותר לעשות צנימים מלחם בשבת, כיון שאין מכה בפטיש באוכלים (ואין צלייה אחר אפיה).
ולכן גם פסק האור לציון (ח”ב פכ”ז תשובה יד) שמותר להכין מי סודה על ידי הכנסת חמצן למכשיר הסודה בשבת.
והשבט הלוי (ח”ז סימן מא) כתב, שמותר לעשות ג’לי בשבת, אך לכתחילה אין לעשות כן משום איסור נולד.
ובהליכות שבת (ח”ב, יא, טו) כתב, שמותר לתת מים קרים על בורגול כדי להכשירו לאכילה.
